צניעות במגילת רות ובמתן תורה

צניעות במגילת רות ובמתן תורה

בדברי חז"ל רות – דוגמא וסמל היא לצניעות. אין היא הולכת וקובעת את מקומה בשדה עד שהיא מוודאת ששם היא נמצאת בחברתם של אנשים מהוגנים.

תאריך: סיון תשע"ט מחבר: הרב עזריאל אריאל

בדברי חז"ל (שבת קי"ג ע"ב; מדרש זוטא רות פר' ב' סי' ז'), רות – דוגמא וסמל היא לצניעות. אין היא הולכת וקובעת את מקומה בשדה עד שהיא מוודאת ששם היא נמצאת בחברתם של אנשים מהוגנים. נזהרת היא בכל תנועה מתנועותיה, שלא תגלה, ואף לא תבליט, את מה שהצינעה וההסתרה יפה לו. אין היא מדברת עם איש שלא לצורך. צניעותה של רות – לא רק בסנטימטרים של אורך שרוול וחצאית היא מתבטאת. מהלך חיים שלם יש כאן: של הסתר, של בריחה מכל פרסום ומשיכה של תשומת לב מיותרת.

     צניעות זו, של רות המואבייה, לא מתוך חולשה היא באה. רות לא הייתה אשה ביישנית, הפוחדת מכל תשומת לב המופנה לעברה. כאשר ראתה לנכון, לא נמנעה מללכת אל הגורן בלילה, למרות שמעשה זה רחוק מאד מדרכי הצניעות. דווקא היכולת לעשות מעשה כה חריג מוכיחה לנו שהתנהגותה הצנועה לפני כן באה מתוך בחירה ולא מתוך תחושת "אין ברירה" ומכניעה לגחמותיה של "תרבות דכאנית". דווקא זו – בת המלכים הצנועה – זכתה להיות "אמה של מלכות" בישראל. כי כך היא דרכו של עם ישראל: בצניעות, ולא בראוותנות מוחצנת.

     על כן מדגישה התורה בתחילת ספר במדבר, כי דבר ה' אל משה לא היה סתם "במדבר סיני" אלא דווקא "באוהל מועד", הסגור ומוצנע מעין כל. "אמר הקב"ה: כך הוא כבודי, שאהא מדבר מלפנים..." (מדרש רבה).

     שונה מאד מכל זה היה מעמד הר-סיני. מתן תורה היה בפרהסיא: בקולות וברקים, בענן כבד ובקול שופר ההולך וחזק. הוראת שעה הייתה זו, כדי לבסס את האמונה בלבותיהם של בני ישראל. "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עמך, וגם בך יאמינו לעולם". אולם, דבר שיש בו חיסרון, אף אם הוא נעשה מתוך הכרח בל-יגונה – נזקו בצדו. לא ארכו הימים, והעם עשה לו משהו אחר הבולט לעין כל. את האמונה בא-ל הנסתר, המודיע "אנוכי ה' א-להיך", המירו בעגל זהב, שכל אדם יכול להצביע עליו ולומר: "אלה אלוהיך ישראל".

     לכן אמרו חז"ל (מדרש תנחומא כי-תשא סי' ל"א), שמשום כך הוזהר משה בקבלת הלוחות השניים: "ואיש לא יעלה עמך, וגם איש על ירא בכל ההר". וזאת כי:

הלוחות ראשונות, על שניתנו בפומבי – לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו. וכאן (בלוחות השניים) אמר לו הקב"ה (למשה): אין לך יפה מן הצניעות, שנאמר: "ומה ה' א-להיך דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת עם א-להיך".