אג'נדה רדיקלית על גבו של מר עכבר

אג'נדה רדיקלית על גבו של מר עכבר

מזל שלא נולדתי בספארי. אני לא מוצאת שפה משותפת עם חיות. במהלך השנים, למרות שידולים חוזרים ונשנים של ילדינו לארח כלב או חמור ואולי סוס, לביתנו הכנסנו חיות מחמד עדינים ושקטים- דגי זהב, צבים ואוגרים.

מחבר: ד"ר חנה קטן

מעדיפה פילים על עכברים....

מזל שלא נולדתי בספארי. אני לא מוצאת שפה משותפת עם חיות. במהלך השנים, למרות שידולים חוזרים ונשנים של ילדינו לארח כלב או חמור ואולי סוס, לביתנו הכנסנו חיות מחמד עדינים ושקטים- דגי זהב, צבים ואוגרים. בכך היה ביטוי למקסימום הסיבולת שלי לכל יצור שלא ניחן ברוח דמללא. מעל הכול, הדגים מצאו להם משכן בליבי ובביתנו פנימה. עד שזה הגיע לטיפול באקווריום. אלא לראותם בלבד. וכך זה במרפאתי - יש אקווריום ענק עם דגים, ואני לא אחראית על החלפת המים והציוד.. הוא נמצא בכניסה למבואה של חדר ההמתנה, ביחד עם ספרים שכתבתי ועוד חומרי קריאה והדרכה, כדי לגייס את הסבלנות של הממתינות. ובעיקר, אלה שאין להן מכשיר 'חכם'. מן המפורסמות הוא, שאחד מהשבילים המובילים לשלוות הנפש עובר דרך ההתבוננות בתנועתיות של הדגים.

אבל בקריאת ספרים, זה כבר 'סיפור' אחר. שם אפשר לפגוש את חיות הג'ונגל. אני בוחרת את הפילים, מסיבות משפחתיות. שתי הסבתות של ילדיי אהבו פילים, והיה ברשותן אוסף של פילים מכל הסוגים, המרקמים, הצבעים, והגדלים. אז נצא לטייל עם אבא פילפיל, אמא פילפילה, ובנם הפילפילון  בג'ונגל, נקטוף ונאכל בננות, נתרחץ במי האגם, ונצפה בהתרגשות בבטנה ההריונית של אמא פילפילה, לקראת הלידה הקרובה של צאצא נוסף. הסיפור מתאר לנו בצבעים עזים את מורת רוחו של הבן הקטן מההצטרפות של אחותו למעגל המשפחתי. אנחנו יכולים ממש להזדהות עם רגשות הקנאה שלו לאחר שהפילפילונת יוצאת לאוויר העולם. פעם, לפני שהיא נולדה, אבא ואמא היו מטיילים רק אתי. אני עצוב... וגם אנחנו עצובים אתו. בספר הפילפילים הילדים לומדים על לכידות משפחתית, על אחווה זוגית והורית, על קנאה בין ילדים, ועוד. אין ספק שאלה מסרים שהילד הפילפילון יכול להטמיע טוב יותר מאשר כל מלל הורי.

אין כמו השימוש בחיות כדי ליצור הזדהות אצל הילד ואצלנו. ואין כמו השימוש בחיות כדי להעביר מסרים חדי חנית במעטפת רכה ותמימה. וכך, בסדרת הילדים על 'ארתור', סיפור בהמשכים עם דמויות של חיות שונות, בדמות בן אדם. ארתור, בן השמונה, נראה כמו הכלאה בן דובון לעכבר, אבל הוא בעצם שנבוב, סוג של אוכל נמלים. התכנית האמריקאית משודרת מזה 25 שנה ויותר, ברשת הציבורית PBS, וגם בישראל. ארתור הגיבור מאד קשור למורה שלו, מר עכבר. הוא וחבריו מאד לא מרוצים מהחברה של המורה האהוב שלהם, העכברושית ושמה פאטי. כשהמורה מודיע להם על נישואין לפטריק, שנבוב זכר, הילדים רוקדים משמחה על הזוגיות הנפלאה שנרקמה.

וכך, אנחנו אמורים, בין השורות, להזדהות עם הילדים החמודים שכל כך שמחים במשפחה החדשה שנבנית. וכך, מוטמעים במעטפת ורדרדה ערכים חדי חנית, הבאים לשסף את קודקודה של המשפחה היהודית והמסורתית.  

אני מלמדת במסגרות שונות המכשירות מטפלים ביעוץ זוגי. לא רחוק היום ובו יעלו תמיהות וספקנות לגבי תקיפות המקצוע כולו. ואז אדרש לשאלה- האם זה אכן לגיטימי לטפל בזוג? ומה עם 'זוגיות' שבאה בשלשות? אבל האם ישנה ספרות מקצועית בנושא טיפול בזוגיות משולשת? והאם נכתבו ספרים ומאמרים על בריאות נפשם של ילדים שגדלו להורות משולשת או אפילו מרובעת?

אני גדלתי על סיפורי סינדרלה וכיפה אדומה. גם הם היו סיפורים רוויי אג'נדה. את זה לא הבנתי בילדותי. וכמה חבל שלא נשארתי בתמימותי